כנס עולמות חגג השנה את שנתו העשירית עם שלושה ימים גדושים בפנטזיה ומד"ב. יצאנו לבקר בעולמות מוכרים וחדשים
מי שעבר בשלושת הימים האחרונים ברחוב הארבעה בתל אביב, התקשה ודאי שלא להבחין שמשהו מתרחש באשכול הפיס הסמוך לסינמטק. אלפי אנשים, מכל הגילאים התגודדו במקום למה שנראה כמו חגיגה גדולה וססגונית במיוחד. למוגלגים (ביטוי שמשמעו, בגדול – אנשים שלא יודעים מה זה מוגלגים), זה אולי נראה מוזר, אך למביני עניין, זהו בית שקוראים לו כנס "עולמות".
כנס "עולמות" נוסד לפני עשור על ידי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה וקהילת טולקין הישראלית. זהו כנס האביב של הפאנדום והשני בגודלו בישראל, אחרי פסטיבל אייקון. אם תרצו, זהו האח הקטן והקהילתי יותר של הפסטיבל השנתי, אם כי בכל שנה שחולפת, נראה כי הוא גדל ומדביק את הפער בינו לאחיו הגדול. ואכן, כבר מן הכניסה למתחם, קשה שלא להתרשם מגודלו. את פני המבקר מקבל יריד דוכנים נרחב, ובו כמעט כל מוצר גיקי שניתן להעלות על הדעת, מספרים וסרטים עבור בפוסטרים ופסלונים וכלה בבגדים ובתכשיטים, שבדרך כלל אפשר, אם בכלל, למצוא רק בפינטרסט, או בחנויות מקוונות מחו"ל.
משמח מאוד היה להבחין שעם השנים עלה משמעותית מספר המבקרים אשר בחרו להגיע לכנס במגוון תחפושות ואת איכות התחפושות, שעולה אף היא מדי שנה. היו ימים בהם התחפושות היו בסכנה והמתחפשים לא כל כך רצויים, כי נחשבו "לא מספיק מכובדים". טוב שהימים האלה חלפו. בזכות מידת ההשקעה והמסירות שניכרו בקרב קהילת הקוספליי, הבנתי לראשונה, באופן עמוק מאי פעם, שלא מדובר ב"אנשים מחופשים", אלא בנדבך לכל דבר ועניין בקהילה, לא בשונה מן המיניאטורות, משחקי השולחן ושאר תת-הקהילות המרכיבות את הפאנדום הישראלי. ריספקט!
ניתן לבקר ב"עולמות", ליהנות מאוד (ולהיפרד ממשכורת שלמה), גם בלי להיכנס לתוך מתחם האשכול בו מתקיימים האירועים המרכזיים בכנס. יש הרבה כאלה שעושים בדיוק את זה. אבל משמעות הדבר לפספס הזדמנות מיוחדת במינה לראות ולשמוע כמה מהאנשים המעניינים והמוכשרים בארצנו. אם להודות באמת, התכנייה השנה נראתה לי פחות אטרקטיבית מבשנים עברו. אך על כך פצתה איכות האירועים בהם כן ביקרתי. למעשה, חלקם אפילו עלו על ציפיותיי.
לא בפני הילדים
בפאנל "לא לפני הילדים", בהנחייתו של דידי חנוך, דנו גלי גולן, ורד טוכטרמן, לילי דאי ורני גרף בנושא התאמת ספרים ז'אנריים לילדים. המדובר בנושא טעון ביותר, בו עולות שאלות כגון: מהו ספר המתאים לילדים? מאיזה גיל מותר לילדים לקרוא ספרים מסוימים? כמה ואיזו מן צנזורה יש להפעיל על יצירות (אם בכלל) כדי שהן יתאימו לילדים ולנוער? כיצד הערכים המקובלים השתנו במרוצת השנים ולמה ה-Suck Fairy כל כך טובה בהשמדת ספרים שאהבנו כילדים?
כעקרון, אני לא חובב גדול של פאנלים. יש בהם יותר מדי דברים שיכולים להשתבש ולהפוך אותם לבזבוז זמן משעמם. אך תחת הנחייתו של דידי, הן השאלות עמם התמודדו משתתפי הפאנל והן האופן בו הדיון התנהל, העניקו חוויה מעניינת, מעוררת מחשבה ונעימה להאזנה. כמו כן, טוב עשו המארגנים שדאגו לציין מראש כי זהו אירוע שלא מיועד לילדים (כפי שניתן להבין גם משמו). הדבר אפשר דיון חסר עכבות וחסך מבוכות בהן יצא לי לחזות לא פעם.
אחיות הגורל נפרדות מפראצ'ט
אירוע מצוין נוסף היה ההצגה , "אחיות הגורל", שהועלתה כמחווה לטרי פראצ'ט, סופר הפנטסיה האגדי שהלך לא מזמן לעולמו. ההצגה, המבוססת על הספר השישי בסדרת "עולם הדיסק" עובדה על ידי מוטי פרידמן ובוימה על ידי איתי קפלן, אשר בעצמו השתתף בעבר בהפקות מקור בכנסים. העיבוד היה מקסים וההצגה הצליחה להעביר לא מעט מן ההומור הפראצ'טי המטורף. על כך העידו הצחוקים הרבים והתשואות שבהן התקבל הקאסט עם סוף ההצגה. אפשר לדעת שיוצר הצליח, כאשר יצירתו מעניקה השראה ליצירות נוספות שכאלה.
החללית
הרבה דברים יצא לי לעשות בשנותיי בפאנדום, אך לבקר בחללית הוא לא אחד מהם. אז אמנם לא היה מדובר בחללית פיסית, אלא בתכנית אינטרנט בנושא חלל, אך התחושה הייתה משהו שלא מן העולם הזה. התכנית מפגישה בין אנשי מקצוע מתחומים שונים הקשורים בחלל וסוקרת את האירועים העדכניים ביותר בתחום. כל זאת נעשה בשפה פשוטה ובליווי הסברים. לכבוד "עולמות", הגיע צוות התכנית וחלק עם הקהל חידושים בנושאים, כגון שחקנים פרטיים במרוץ לחלל (כולל טיסות מאוישות), אותות מהחלל החיצון, טכנולוגיות של מבנים מתנפחים לשהות בחלל, חלקיקים סופר-סימטריים ועוד.
כמובטח, כל הנושאים הוגשו בצורה נגישה מאוד, אך לא מתנשאת. התוצאה היא דיון מרתק להפליא בנושאים שלשומע מן השורה, מטשטשים את הגבול שבין המדע לבדיוני. בין הדוברים: יואב לנדסמן, ד"ר בועז קרני, ד"ר ויקטור צ'רנוב, יעל הילמן, עופר מתוקי והמפיקה – ד"ר קרן לנדסמן. אם אתה יודע שסופר מצליח כשיצירתו מעניקה השראה ליצירות אחרות, אתה יודע שהקהילה הישראלית עשתה משהו נכון, כשיוצאים ממנה אנשים כאלו, שהופכים את המדע למגניב ומדברים עליו בלהט מדבק.
(לא) סוף העולם
בסופו של דבר, גם לכנסים נפלאים יש סוף, וכך גם הכנס הזה הגיע לקצו. מבקרי האירועים האחרונים נכנסו לאולמות כשסביבם "עולמות" רוחש חיים, ויצאו לאשכול פיס. מצד אחד, קל להבין את אלו שחשים את תסמונת ה"דיכאון פוסט-כנס" הידועה לשמצה. מצד שני, אפשר היה כבר לחוש המהום קטן של אנרגיה, המעיד על כך שהעבודה על פסטיבל "אייקון" כבר החלה. הפסטיבל צפוי לעסוק, השנה, בנושא "הרפתקאות", ולארח את טד צ'יאנג, כאורח הכבוד. לא יודע מה אתכם, אבל אני כבר לא יכול לחכות להרפתקה חדשה!
להתראות, עולמות! היה 10!
