ביקורתה של מאיה מרמרי על "מהומה רבה על לא דוור", מאת סופר הפנטסיה, טרי פראצ'ט.
הספר, "מהומה רבה על לא דוור", הנו הספר השלושים ושלושה בסדרת "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט. הספר נפתח עת הגיבור, שפריץ פון שתמבור – רמאי וזייפן בחסד, בודק את האופציות העומדות לפניו. אופציות שלא נראות מעודדות במיוחד, לאור העובדה שהוא עומד להיתלות עוד שעות ספורות. למרות התקווה שלו לנס ברגע האחרון ( שאותה וטינרי, הרודן של העיר, מקפיד לטפח בקפידה ) העזרה לא מגיעה והוא נתלה…
רק בשביל להתעורר במושב נוח מול אותו רודן שמציע לו ברירה שנייה – להחיות את הדואר המתפורר של אנך-מורפוק ולייצר אלטרנטיבה אמתית למונופול "עורק המקושים". בעל כורחו, שפריץ נגרר לתוך הבניין הישן של הדואר, אחרי שגולם מוצמד אליו למקרה שינסה לברוח – דבר שאין ספק כי ינסה. בלי כל מוטיבציה ועם הרי המכתבים שמתחילים לדבר אליו, שפריץ מדשדש בהררי הדואר שמאיימים לחנוק את הסניף בכל רגע. מסירה מקרית של מכתב ישן מתחילה לשנע מחדש את הדואר וזורקת את עובדי הסניף למערבולת מהירה. שפריץ, שמצליח למצוא את הקסם שבהונאה גם בדואר, מתחיל להמריץ אותו. יחד עם הדוור המזדקן גרוט (חסיד מושבע של רפואה טיבית), סטנלי המתלמד (אספן בלתי נלאה של סיכות), וכמובן גברת מוטק (שכירה של הגלמים החופשיים ומעשנת כבדה), הוא ילמד איך לרוץ עם הדואר לפני שילמד ללכת.
בהמשך, הקוראים עדים לתהליך בו הדמות הראשית מידרדרת לטוב, מהסוג הגרוע ביותר שלו. שפריץ זונח את הרגלי הרמייה שלו, לומד להרגיש חרטה על פשעיו והגרוע מכול – הוא מתוודע לתחושה החמימה שבנתינה למען נתינה. מרגע זה, הוא הופך, בעל כורחו, לשליח הצדק ומגן העיר מציפורני "העורק", שמקפיד להעלות מחירים, להוריד את השירות ולחסל בשיטתיות את כל מתחריו. כל זה הוא עושה בריצה תמידית קדימה שגורמת לקוראים למעוד מאחוריו בניסיון להדביק אותו.
למרות שהספר מופרד לפרקים (בהחלט לא רגיל בספריו של פראצ'ט), החוויה היא אותה חוויה מסעירה של ספרי עולם הדיסק. זה עולם עם מלא דמויות אהובות, שגם אם אינכם מכירים אותן מהספרים הקודמים, תישבו בקסמן במהירות. זה עולם שצוחק על דמוקרטיה ("לפחות הם יכולים לומר לעם שזו אשמתו "), על משטרה ("שוטרים בכל מקרה לא מאמינים למה שאנשים אומרים להם"), על האוניברסיטה ("אנחנו נמשיך לקבל מאה אחוז מטומטמים מוחלטים ומושלמים, כרגיל"), על המונופול (מנוהל על ידי ריצ'ר גילט) ובכלל. עם זאת, זהו ספר כייפי שלא בא לשנות סדרי עולם, אלא לתת זווית הסתכלות משעשעת, ביקורתית וכמובן פנטסטית עליהם. למרות שפראצ'ט מקפיד לתת לנו הכול מהכול, אין תחושה של פספוס, עם דמויות או נקודות שלא פותחו דיין. לכל זה אפשר להוסיף את התרגום המעולה של ורד טוכטרמן, שמצליחה להעביר את ההומור הפארצ'טי במלוא זוהרו – משימה לא קלה כלל ועיקר.
מבחינת חסרונות, יש קודם כול את העובדה המצערת שהספר נגמר בשלב כלשהו, עניין שאכזב אותי קשות. ואם להיות קצת יותר רצינית, אני חייבת להודות שממש קשה למצוא בספר מגרעות. זהו ספר שנכתב אחרי עשרות שנים של כתיבה, וזו ההרגשה שמתקבלת. אם אני באמת מתעקשת על משהו בעייתי, הייתי מציינת את הדיבור של גרוט ושל איגור שמלא בשגיאות ונותן תחושה של כמעט ניב שונה. זהו אמנם חלק מאפיון הדמויות, אבל תמיד קשה לשנות את הקריאה שלך לנוכח הסגנון השונה.
לסיכום," מהומה רבה על לא דוור" הוא ספר שמדביק אותך אליו עם דבק 3 שניות עוד לפני שאתה מבין מה מתרחש. הספר מלא בהומור חינני, בזמן שהוא מבקר באלגנטיות וכמעט באגביות את עולמנו שלנו. הספר מומלץ בחום לכל מי שיודע לקרוא, אם כי אני לא בטוחה שנוער מתחת לגיל 13 יצליח לרדת לעומק ההומור שלו. כל מה שנשאר אפוא הוא להאיץ באופוס לתרגם את הספר הבא במיני-סדרה שעוקבת אחרי סתמבור, Making Money.
מהומה רבה על לא דוור (Going Postal)
סדרת עולם הדיסק (Discworld )
מאת: טרי פראצ'ט
מאנגלית: ורד טוכטרמן
הוצאת אופוס (2013)
400 עמודים
