בית » ספרות » ביקורות ספרים » ביקורת: המעבר

ביקורת: המעבר

המעבר - ג'סטין קרונין - הספרייה הפנטסטית

ביקורתה של מאיה מרמרי על "המעבר", ספרו הראשון של ג'סטין קרונין והספר הראשון בסדרת "המעבר".

הספר "המעבר", מאת ג'סטין קרונין, הוא הספר הראשון בסדרת "המעבר". הספר הראשון נע סביב איימי, ילדה שהופכת בעל כורחה לחלק מניסוי מדעי מתועב של צבא ארצות הברית. הניסוי המתרחש במסגרת פרויקט שכינוי החיבה שלו הוא "פרויקט הערפדים", מדענים מנסים לנצל זן של מחלה על מנת לפתח נס ביולוגי, שאמור לפתור כל מחלה ולהאריך את החיים בעשרות שנים. אולם כוונות טובות אלו מתערבבות עם אינטרסים צבאיים, והתוצאה היא בסיס ניסויים צבאי סודי, שחוקיותו מוטלת בספק. כתוצאה מפריצת אבטחה, 12 הנסיינים הראשונים של הניסוי בורחים מהמתקן ומתחילים להפיץ את הנגיפים שהחדירו בגופם, כמו גם מנה גדושה של מוות ופאניקה, שמתרבים כמו סרטן. איימי, הנסיינית ה-13 והאחרונה, מחולצת מתוך המתקן על ידי מי שהביא אותה לשם, וביחד הם נמלטים לתוך עולם שמכלה את עצמו בניסיון נואש לשרוד.

עשרות שנים מאוחר יותר, האנושות על סף כיליון. טכנולוגיות ומפעלים שנחוצים על מנת להתמודד עם הנגיפיים גוועים, ועתיד המושבה היחידה בקליפורניה (וכלל הידוע להם, גם האחרונה בכל העולם) נשען על קנה רצוץ, שקרוב לשבירה בכל רגע. מושבה זו מנוערת מאדישותה על ידי כניסתה של איימי, שכמעט ולא גדלה מאז אותו יום גורלי. עצם כניסתה מהעולם שבחוץ, הנחשב ללא קיים, מעוררת תוהו ובוהו שמתפתח עד מהרה לפחד, זעם ולבסוף גם לאלימות. רגע לפני שהמושבה מאכלת את עצמה, מתארגנת משלחת סביב הנערה במטרה למצוא תשובות לשאלות כמו: מיהי איימי, מהיכן היא באה, והאם יש דרך לשרוד בעולם שבחוץ.

ג'סטין קרונין יוצר בספר פסיפס שמורכב מעשרות דמויות ולכל אחת מהן סיפור ומוטיב משלה. פסיפס זה מתחבר לכדי תמונה שלמה של העולם האפוקליפטי לאורך כל התהוותו. ההתרכזות בכל דמות, קטנה כגדולה, מונעת מן הקוראים להגדיר לספר דמות משנית מרכזית אחת, שכן אלו מתחלפות תדיר ומשאירות חותם בל יימחה, כל אחת בדרכה. בנוסף, קרונין מקפיד לעבוד ביסודיות על העולם האפוקליפטי שלו. הוא מציג בצורה מושלמת את כל רגעי המפתח בהידרדרות העולם, יחד עם כל מגוון המודלים האפשריים להישרדות תחתיו (כולל חיים מלאים והסגר על הארץ הנגועה, כפי שנרמז לאורך הספר).

בפן הפחות חיובי, הספר עמוס לעייפה באופן שמעיק על חווית הקריאה. הקפיצה בין המסגרות המוצגות היא לרוב חדה ודורשת מן הקוראים להתחבר לסצנה שונה לחלוטין עד שלמדו להתמצא בקודמת. בנוסף יש לאורך הספר הרבה סיפורים קטנים שסופם לא ידוע, בצורה שקצת מזכירה את "הסיפור שאינו נגמר" של מיכאל אנדה ( "אך זהו סיפור אחר שיסופר בפעם אחרת" ). התנהגות זו מגיעה לשיאה בסוף הספר, שמותיר את הקוראים עם הרבה סימני שאלה. למרות שניתן לנחש את הסיום כבר מאמצע הספר, ולקראת הסוף, גם להבין איך המחבר יוביל לשם, העובדה שהפרטים לא נמסרים במלואםממש יוצרת מחסור מורגש.

לסיכום, "המעבר" הוא ספר שמחזיר לערפדים את תהילתם. אלו ערפדים חזקים, מרושעים ובעיקר מפחידים, מאוד. יחד עם זאת, הם נצמדים לחוקים הקלאסיים של הז'אנר; הם בעלי "קאסטות", הם נפגעים מאור והם בעיקר חיים לנצח (או לפחות הרבה ממש).עם זאת, הייתי ממליצה על הספר יותר לחובבי ז'אנר הזומבים, מאחר ומוטיב האפוקליפסה יותר מצוי בספרי זומבים ויותר חביב על קהל זה. לכל אלו שיתעניינו בעוד מהעולם האפוקליפטי של קרונין, יש כמובן את שני הספרים הבאים בטרילוגיה: "התריסר" – שכבר ראה אור בתרגום לעברית ו"עיר של מראות" שצפוי לצאת לאור באנגלית באוקטובר של השנה.

המעבר (The Passage)

מאת: ג'סטין קרונין

תרגום מאנגלית: אינגה מיכאלי

הוצאת מטר (2013) 

824 עמודים

3 תגובות

  1. asafz83@gmail.com'

    יודעים אולי מה קורה עם התרגום לספר השלישי – עיר של מראות?

    • ספרן הלילה

      כן, זה… אני לא מדבר מידיעה, אבל סביר להניח שהוא לא הולך לקרות. אני מתקשה להאמין שהספרים הקודמים כיסו את עלות הפקתם ואלה ספרים עבים וכלל לא זולים להפקה. אם תרצה, נוכל לבקש תשובה מהימנה ממקור מוסמך בהוצאה.

      • asafz83@gmail.com'

        אז חדשות טובות!
        דברתי עם גלעד מהוצאת הספרים מטר.
        הוא אישר לי שהתרגום החל.

        הספר צפוי להיות בחנויות בעוד כחצי שנה.

השאירו תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם לעולםשדות נדרשים מסומנים *

*