לכבוד צאת הכרך הרביעי בסדרת ה"קמע" שוחחנו עם יוצר הקומיקס, קאזו קיבואישי, על הסדרה, על קומיקס ועוד.
קאזו קיבואישי הוא איש עסוק. אין פלא, כיוון שהוא אחד מן היוצרים המצליחים והאהובים ביותר בענף הקומיקס לצעירים, כיום. מיליוני ילדים (וילדים בנפשם), ממתינים בכיליון עיניים לפרסום כל ספר המשך בסדרת "הקמע" שלו, אותה הוא מפיק בסטודיו שלו, "בולט סיטי הפקות". כמו כן, רק בשנה שעברה עיצב את הכריכות של ההוצאה המחודשת והחגיגית לכבוד יובל ה-15 של "הארי פוטר". בקיצור, כפי שאמרנו, איש עסוק. ובכל זאת היה היוצר נחמד מספיק בשביל להקדיש לקוראי "הספרייה הפנטסטית" זמן לריאיון קצר, לכבוד פרסום הכרך הרביעי של הסדרה בישראל, "הקמע: המועצה האחרונה" (הוצאת כתר ספרים, 2014).
שלום מר קיבואישי ותודה שהסכמת להתראיין.
מהיכן הגיע הרעיון ל"הקמע" וכיצד הוא התפתח לקומיקס?
הרעיון ל"הקמע" עלה בראשי לראשונה כשהייתי במכללה. רציתי לעבוד על פרויקט שיזכיר סרטים של סטיבן שפילברג והייאו מיאזאקי ולנסות לעשות את זה בפורמט של קומיקס. לקח לי כמה שנים אחרי שסיימתי את הלימודים כדי להבין על מה רציתי לדבר בסיפור לפני שהתחלתי לעבוד עם מוציא לאור על הפרויקט.
טכניקת הציור של הדמויות והנופים המהממים ב"הקמע" שונים מאוד זה מזה. מה הסיבה לכך?
בספר "להבין קומיקס" מאת סקוט מקלאוד, מקלאוד קובע כי קל יותר לקוראים להתחבר לפנים מצוירות בפשטות מאשר לפנים מפורטות מאוד. אני מאמין שזה נכון. המטרה שלי הייתה ליצור עולם מאוד עשיר ומאוד מפורט, אבל כזה שיהיה נגיש מאוד בקלות. אפשר להגיד שהדמויות ותווי הפנים המעוצבים בפשטות שלהן הן נקודת הציר.
הטון הכללי של הסיפור ב"הקמע" הוא די בוגר ואפל: אובדן, בגידות, דיקטטורה… האם לא חששת שהקהל ימצא את הסיפור אפל מדי?
הסיפורים האהובים עליי שקראתי כילד היו לעתים קרובות אפלים מאוד. אם זה ספריו של רואלד דאל, או של סילברסטיין, או אפילו דוקטור סוס – בסיפורים שלהם היה לא פעם טון קצת אפל ומרושע שתובל גם בהומור. רציתי לוודא שאני מצייר עבור סוג הקורא שהייתי כשהייתי בן עשר.
בדרך כלל, סיפורי פנטסיה לא מכילים מעורבות הורית. ההורים נמצאים איש שם ברקע, אם הם שם בכלל. ובכל זאת, ב"הקמע", קרן, אימם של אמילי ונבין מצטרפת אליהם. איך ומדוע הגעת להחלטה שהיא ממש תלווה את ילדיה בהרפתקאותיהם?
החלטתי שקרן צריכה להצטרף למסע מכיוון שלמרות שהיא מבוגרת יותר, ושהיא אימא, מבחינות רבות, היא עדיין ילדה. זה משקף מאוד את חיי שלי, בהם אחי ואני היינו צריכים לעתים קרובות לטפל בהורים שלנו. אני גם מאוד אוהב את ההורים שלי. למה בעצם לא לקחת את המשפחה שלך אתך להרפתקה?
מה אתה חושב על עתידו של הקומיקס בעידן הדיגיטלי? האם נראה את "הקמע" בפורמט דיגיטלי, או יותר אינטראקטיבי?
אני מאמין ש"הקמע" כבר צריך להיות זמין בפורמט דיגיטלי, ושהוא פורסם על ידי סקולסטיק. אני עובד כל כך קשה כדי לעמוד בקצב של ההווה, שאין לי מושג מה העתיד חובה העתיד עבור הקומיקס. אני מאמין שעדיין יהיו לנו ספרי נייר עוד הרבה, הרבה זמן.
איזו עצה היית נותן לקוראי "הספרייה הפנטסטית", שהיו רוצים ליצור קומיקס?
פשוט תתאמנו! זכרו, לפי חוקר הפסיכולוגיה החברתית מלקולם קלאדוול, נדרשות כ-10,000 שעות של אימון כדי לפתח מומחיות בכל דבר מסוים. לכן, התחילו להשקיע את שעות העבודה האלו!
תודה רבה, והמשך עם היצירה המדהימה שלך!
אין בעד מה! ותודה שאתם קוראים אותה!
לקריאת הריאיון המקורי, באנגלית.
הקדימון היפהפה של "הקמע: המועצה האחרונה"
