ביקורת סרט – ההוביט: מפלתו של סמאוג

דצמבר 12, 2013


ההוביט: מפלתו של סמאוג - סרטי פנטזיה - הספרייה הפנטסטית

"ההוביט: מפלתו של סמאוג", הסרט השני בטרילוגיית "ההוביט" של פיטר ג'קסון, יצא לדרך. צפינו בטרום-בכורה וחזרנו עם רשמים.

"ההוביט: מפלתו של סמאוג" הוא יופי של סרט, אם מניחים בצד את הציפיה שהוא איכשהו אמור להביא את ספרו הקלסי של ג'.ר.ר. טולקין למסך הגדול. הסרט מרהיב, עם תלת-ממד משובח שעובד מצוין (ולא, עדיין אין שום הצדקה לראות את הסרט ב-fps48). הוא גם מלא אקשן, קרבות עם כוריאוגרפיה מושקעת להפליא ונופים מדהימים. מבחינת עניין, הסרט השני מצליח להתעלות על קודמו. הייצוג של סמאוג יפהפה, ועם קולו של סמאוג, המשוחק על ידי בנדיקט קמברבאץ', אין ספק שיזכה למקום של כבוד בסרטי הדרקונים במסך הגדול.

א-ב-ל, כל זה לא מפצה על העובדה שהחירויות שסר ג'קסון לקח לעצמו עם הסיפור פשוט רבות מדי! הסרט אינו מכיל כמעט שום דבר מן האווירה הקסומה של ספרו של טולקין. ההחלטה להפוך את העיבוד לטרילוגיה הביאה את ההפקה להאריך את העלילה עד אין קץ. בשביל למלא את החורים שנוצרו בין דבר למשנהו, הומצאו עוד ועוד תת-עלילות שנראות מאולצות כפי ש… ובכן, כפי שהן. מצד שני, תת-העלילות דורשות זמן ומשאבים, ולכן הסרט ממש, ממש, ממש, ממש א-רו-ך! שעתיים וארבעים ארוך. בנוסף, אירועים שמופיעים בספר צומצמו או נחתכו לחלוטין. את התוצאה ניתן לסכם בשלוש מילים – הגמדים בורחים מאורקים.

אוונג'לילי

בין השינויים הגדולים שעשה פיטר ג'קסון, אחד השינויים המרכזיים הוא האופן בו רקם את סיפורו של בילבו בהיסטוריה של הארץ-התיכונה ולממדים האפיים והאלפים שלה. במקום לראות את הסיפור מנקודת מבטו של הוביט קטן, היא נצפית מנקודת מבטם של האלפים בני האלמוות. כל זאת ברור ומובן ונשמע אפילו מבטיח, עד שמבינים שמה שמסתתר מאחורי מילים אלו זה עוד הסבר לעוד הרחבות ותוספות. הבולטת מבין התוספות הללו היא דמותה של תאוריאל, אלפית מיער-אופל. תאוריאל היא לוחמת אלפית עשויה ללא חת. היא בהחלט דמות נשית מגניבה ומשוחקת היטב על ידי אוונג'לין לילי. יחד עם זאת, היא גם דמות מיותרת להפליא, אשר רוקמת יחסים רומנטיים מרומזים ומיותרים לחלוטין עם הגמד יפה-התואר, קילי. למה? ככה!

אורלנדובלום

ואם כבר מדברים על אלפים, נראה כי פיטר ג'קסון וחבריו הבינו מה עבד בסרטי "שר הטבעות". לכן, יש הרבה קרבות בהם מוצגים כישורי הלחימה של האלפים, ובעיקר תאוריאל ולגולס (רגע, מה?) שלא רק משתתף בסרט למרות שאין לו שום תפקיד בספר, אלא שלוקח תפקיד מרכזי. אין מה לדבר, אורלנדו בלום עדיין חתיך הורס, אלא שהוא חתיך הורס מבוגר בלמעלה מעשור מאז הסרטים הראשונים. לא עוזרים שום איפור ואפקטים (ויש הרבה מהם), בלום נראה מבוגר יותר מבן דמותו ב"שר הטבעות" שעלילתו מתרחשת שנים רבות אחרי אירועי "ההוביט".

בנוסף, מכיוון שהקרבות של לגולס וגימלי התקבלו בעין יפה, "מפלתו של סמאוג" עמוס לעייפה בקרבות שכאלה. ולגולס ותאוריאל נלחמים בצורה נפלא. למעשה, הם נלחמים בצורה פלאית. למעשה, נלחמים בצורה על-אנושית עד כדי גיחוך. זה נראה קצת כמו משחק מחשב תלת-ממדי ב"גוד מוד". הם הורגים כל כך הרבה אורקים, שבשלב מסוים זה כבר נראה כמו תחרות בהריגה אמנותית, כאשר אורקים שונים זוכים לשיטות מיתה מקוריות, ללא שום השלכות על העלילה או על הגיבורים.

תוספת נוספת היא סטיבן פריי, אשר נותן יופי של הופעה בתור שר העיר של אסגרות', עיר-האגם. אלא ששוב, על מנת להרחיב ולנפח את העלילה, עשרת מונים, גם כאן תפח שר העיר לממדים גדולים בהרבה (אפילו יותר ממדיו). מראש עיר נבחר, הפכה הדמות לאריסטוקרט המתמודד עם ציבור מרדני ומשליט טרור בתושבי עירו. בארד, מצדו, (לוק אוואנס) זכה גם הוא לניפוח משמעותי והפך לגיבור העם ולמורד בנפשו. גם כאן, תת-העלילות ותת-תת-העלילות לוקחות עלילה פשוטה והופכות אותה למורכבת שלא לצורך.

לסיכום

"ההוביט: מפלתו של סמאוג" מעניין יותר לצפייה מקודמו ומרהיב לצפייה, באופן כללי. מנגד, הוא גם מתרחק סופית מן הספר על הטרילוגיה אמורה להיות מבוססת. זה רע עבור מי שרצה לראות את "ההוביט", אבל זה טוב עבור מי שרוצה פשוט לראות עוד סרט פנטסיה עתיר אפקטים. באופן אישי, ההתרחקות הרבה כל כך מן הסיפור המקורי נותנת דווקא תקווה. משמעותה היא שסרט "ההוביט" (בניגוד לטרילוגיית סרטים בהשראת "ההוביט") לא התרחש עדיין, ואולי במאי מוכשר לא פחות ונאמן יותר לרוח ספרו של טולקין, ירים את הכפפה מתישהו בעתיד, ויעבד אותו כמו שצריך למסך הגדול.

ספרן הלילה

ספרן הלילה

ספרן הלילה הוא חובב, חוקר ואספן של ספרות פנטסיה, פולקלור ומיתולוגיה. במהלך היום הוא עובד כעורך ספרות, מתרגם ומרצה. הוא גם משתדל שלא להתייחס לעצמו בגוף שלישי. אבל בלילה הוא עמל על תפעול הספרייה הפנטסטית.

אולי תאהבו גם

ניצוצות - ספר פנטזיה - צילום כריכה
טעימות קריאה

ניצוצות – פרק ראשון לקריאה

בואו לקרוא את הפרק הראשון מתוך ניצוצות – ספר פנטזיה אורבנית ישראלי, מאת מיכל בסן ואור רוט קריאה נעימה! פרק ראשון 1.